הרב יהושוע הלמן
הישיבה מחנכת את האדם ממסד ועד טפחות ובולט מוטיב זה בכיתות ז' , אני כרב המלווה כיתה בשכבה זו
חש בכך עת נכנסים התלמידים כל אחד ממקום בו למד ביסודי או בת"ת עד עתה ומתחיל להשתלב בעולם המופלא
של התורה בקדושה וטהרה בעת לימוד איגרת הרמב"ן ושאר ספרי האמונה צעד אחר צעד ויראת שמים ומידות
טובות נר לרגליו ואז אפשר להמשיך לחבוק את דפי הגמרא כך. לא דף אחד או שנים אלא ריבוי ! של בקיאות
ועיון בסוגיות לצד לימוד התורה בחומש בהעמקה לימוד ההלכה כיצד היא נבנית ונרקמת מהמקורות עד לפרט המעשי ביותר והופך לפוסק צעיר .
כמובן שהכל בצמוד להוראת המנחים והרבנים ועל פי תכנית הלימודים של הישיבות ומערכת החינוך בישראל. ולרגע לא פוסחים על ההוויי
החברתי והאישי בכיתה כגון ערבי כיתה, ארוחות משותפות, טיולים, סיורים והמון חוויות לארכה ורחבה של ישראל לצד שבתות גיבוש בישיבה.
שהינה נקודה חשובה שהינה -כמכה בפטיש. לנו ביחידויות שלנו- וזה השיחות האישיות לא "מה נשמע הי ביי.." אלא שיחת נפש עם פתיחות ואכן עולם מופלא מתגלה לנו תלמיד למופת ולתפארת, שיכול להצעיד את הישיבה עד סיום לימודיו והלאה ביציאה לחיק החיים האמתיים- חיי משפחה שהתלמיד כנטיעה, נטיעה שכולם רוצים ומרוצים ממנה.
